לרשימת כל המחנות

עם השנים התפתחה במגוון מסורת יציאה למחנות פסח בחול המועד. כולל ציון החג השני בחיק הטבע.

הטיול עצמו דימה לפעמים סוג של יציאת מצרים. פעם גם "חצינו את ים סוף".

הטקס 

הטקס נבנה על בסיס הגדת חג קיבוצית, שהתגבשה עם השנים להגדה מעוצבת הודות לציוריה ועיטוריה המקסימים של וילי (יעל וילפנד – גרעין גשם) – רק לציין שקדמה להגדה המעוצבת הגדה עם עיצוב בסיסי-משהו אך תכניה לוקטו ונבנו בצורה מחושבת והם הבסיס להגדה שעוצבה לה יחדיו כמה שנים אחרי.

ההגדה נוצרה בכלל לחגוג את החג השני כקהילה וכך גם נהגנו מספר שנים, כי בחג הראשון המנהג הרווח הוא חגיגה עם המשפחות הגרעיניות, אבל עם השנים גילינו שאין צורך לחזור על החג כהלכתו (באופן הקיבוצי...) פעמיים ועברנו לטבע. את ההגדות המעוטרות לקחנו איתנו. כיום אותה הגדה לא תמיד עונה לצרכים הקהילתיים ומארגני הטקס – נכון יותר לומר מארגנות הטקס – טל&רינת, לאורך השנים, נוהגות לדלות מתוכה קטעים נבחרים ולהוסיף קטעים אחרים.

מיקום

מחנה פסח הפך עם השנים למסורת. בשל הרצון והצורך הקהילתי להתנייד על הציר בית-מחנה-בית, היציאה היא תמיד ברדיוס כמעט זהה ובמרחק סביר של נסיעה מהבית. אלו שלא לוקחים חלק במהלך המחנה נוהגים להגיע לערב האחרון, לחגיגה קהילתית משותפת של החג השני. עוד אחד מהמאפיינים בבחירת המקום הוא הרצון לא לפגוש את עמישראל ועל זה אנו משלמים בנופים מעט חד גוניים בעונה זו של השנה.

התכנים

המנהג הרווח הוא להקדיש את היומיים הראשונים של המחנה לחלקים האינטימיים יותר של הקהילה – שיחות עומק סביב המדורה וגם קבוצות למידה או דיאלוג במהלך היום, כאשר ליומיים האחרונים של החג, אנו נוהגים להזמין חברים, גרעינים וקרובי משפחה.

מאפיינים עיקריים

• חלק מהמחנות היו נייחים וחלקם נודדים. כיום אנו מתמקמים בדרך כלל במקום אחד ומטיילים "טיולי טבעת" בסביבה הקרובה – תמיד ימצא מי שמוכן ל"שמור על המחנה"ולהתנדנד לו בערסל עם ספר טוב.
• מאפיין עיקרי למחנות הם הרביצות הרבות. מעט הליכה והרבה הפסקות.
• עבור הילדים המחנה היא הזדמנות למשחקים כמו "העיירה", הקפות – לפעמים, דגליים, ואחד המשחקים האהובים הוא "החיידק" מקל מסומן שעובר בין תיקי הגב, כשמי שמעבירים אליו לא אמור לדעת. מי שנתקע עם החיידק בהפסקה הבאה מקבל משימה.
• בשנים האחרונות הפסקנו עם הכלים החד פעמיים ועברנו לכלי פלסטיק שנשטפים אחרי כל ארוחה - וכך נכנס גם מנהג התורנים, שבו כוווולם לוקחים חלק, כולל כמובן הילדים. (הם למעשה הכוח העיקרי...)
• מספר הימים של המחנה הוא בדרך כלל שלושה לילות וארבעה ימים. בפועל לאורך השנים התקצר לשני לילות,כל פעם מסיבות אחרות. יום חמסין, יום גשום...

המידע הנוסטלגי המובא כאן הוא גם על בסיס מחנה מספר 12 - אותו מחנה שבו תארכנו ומקמנו את מחנות פסח על פני השנה. הוא מבוסס על הזיכרון הקהילתי, על תמונות שצולמו ותמונות שנחרטו בזיכרון. (וכן - יש סיכוי שטעיתי... מוזמנים להאיר את עיני ולתקן)