המניע האידיאולוגי להקמת הקיבוץ העירוני בשדרות שייך לקבוצת צעירים שרצתה לעצב מודל חלוצי חברתי חדש ואלטרנטיבה לקיבוץ הכפרי המסורתי. מטרתם היתה להקים קהילה שיתופית המושתתת על יסודות עמוקים של סולידאריות חברתית בתוך סביבה שאיננה שיתופית. זאת,תוך חתירה מתמדת לבניית דיאלוג עם תושבי המקום שיוביל לעשייה משותפת המבוססת על אינטרסים הדדיים.

שדרות נבחרה מכיוון שהיתה יישוב קטן יחסית, שאיפשר השתלבות באורחות החיים העירוניים וקרקע פורייה לייזום והובלה של פרויקטים חדשים ותהליכי שינוי בתחומים מגוונים. זאת לצד בניית מסגרות משותפות עם תושבי המקום בתחומי חיים שונים כגון: תעסוקה, חינוך, תרבות, דיור ועוד.