שיר שכתב אור אדם לסוכות תשע"ו |
הנה באים ימי הסתיו
והחגים, איזו מכה
כשרק זורחת שנת תשע"ו
ושוב יצאנו לסוכה.
ושנת תשע"ו הצעירה
צעד ראשון עוד מהססת
מה שיקרה, מה שקרה
אין לה אפילו יום של חסד.
כי היא רק נכנסה בפתח
רצתה לפתוח במחול
אך בא האובך אל השטח
מרק מגעיל של חול וחול.
החול שקע ונח בינתיים
וחג ארוך - שולחן עמוס
יום עבודה, אולי יומיים
ובא גם צום ושיר פיוס.
והנה כבר סוכות עליךָ
עם שלל לולב ואתרוגים
ושמחת בחגיך
נשובה אחרי חגים...
אך חג סוכות עוד מתעקש
חיוך לשלוח של זהב
זה חג אסיף, אז מתבקש
למנות את היבול הרב:
למרות שמסביב סוער
בבית מגוון כל קו וקטע מרחיב הלב ומתבהר -
חיוך של רונה ושל נטע.
תחושה של משהו מתקדם
בעוצמתה של קהילה
חופה של נטע וירדן,
ילין ששבו מגולה
ורק אתמול הילדים
השתוללו בקייטנה
פתאום הם כבר לובשים מדים
או שנת שירות, או מכינה...
רחוב שקד כמו חש לבלוב
כי אם יביט מעל העיט
שפיר וברקלי והרטוב
כבר או-טו-טו יש להם בית!
אז הסוכה הזו תזכירה
הארעי והחולף
כשיש אסיף לשאת העירה
יש עבודה עוד, תן כתף.
עם כל הטוב בסוכתנו ראוי לשמור על המידה. שנה טובה תזרח עלינו על מה שיש נאמר תודה!
|
|
|