החל ממחצית שנות ה-90 הולך וגדל מספרם של הקיבוצים העירוניים והקבוצות השיתופיות והמשימתיות הפועלים בערים ובישובים כפריים שונים בכל רחבי הארץ, ומנהלים חיי קהילה וחיי שותפות במינונים משתנים. בשנת 2010, החל לעבוד מנכ"ל עמותת גוונים, ניתאי שרייבר, גם כמנכ"ל קהילות רקמ"ה – גוף שחותר להקמת ארגון גג לכלל הקהילות המתהוות בישראל (דתיות וחילוניות). נכון לאוגוסט 2011 – קיימות בישראל למעלה מ- 100 קהילות, והצפי לשנת 2015 הוא שמספרן יעמוד על כ-200.  

תופעה חברתית זו הוכרה כנושא הראוי למחקר אקדמי, ובעשור האחרון נכתבו עליה עשרות עבודות מחקר באוניברסיטאות שונות בארץ. בשנת 2008 ראה אור ספר ראשון בסדרה ובו אוסף מאמרים ומחקרים על התנועה החדשה. ('הקבוצות השיתופיות בישראל', בעריכת יובל דרור, הוצ' יד טבנקין).

ההיבט המשפטי - בעקבות תהליכי השינוי שעברה התנועה הקיבוצית בעשור האחרון, הוקמה בשנת 2002 ועדה מטעם משרד המשפטים, שתפקידה היה להגדיר מחדש את הקיבוץ מבחינה משפטית. לאחר שערכה הכרות עם הקיבוצים העירוניים, ולמדה על הצרכים והבעיות הייחודיות של צורת חיים זו – מצאה הועדה לנכון להגדיר את הקיבוץ העירוני כישות משפטית נפרדת, וזו לשונה:

מודל לקהילות - מגוון קמה בין הייתר בהשראת קיבוץ ראשית בירושלים ובמקביל להקמת הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש, עם חבריו וילדיו קיימים קשרים חברתיים וגם רעיונייים שהולכים ומתחזקים לאורך השנים.

תהליך הבניה שעברה קבוצת מגוון, כמו גם ההגדרה המשפטית והתקנות החדשות שאנו מקווים שיבואו בעקבותיה - מהווים נכס עצום של ניסיון וידע עבור הקבוצות הבאות הקמות כיום בישראל.

אנו רואים במודל בנייה זה דגם ייחודי שיוכל לסלול בעתיד את הדרך ולהוות מודל עבור קהילות שונות המבקשות לכונן את חייהן בתוך יישוב עירוני, תוך שמירה על מאפיינים קהילתיים ייחודיים.